מעטים מאוד יודעים שהמצאת עדשות המגע התרחשה כבר לפני למעלה ממאה שנים. יש מי שטוען שהרעיון קיים אפילו הרבה יותר – והגה אותו לא אחר מליאונרדו דה וינצ'י בכבודו ובעצמו… אולם מאז ועד היום כמעט הכל השתנה – אם פעם הן היו עשויות זכוכית, היום זהו אחד מתחומי האופטיקה שלא מפסיק להתפתח ולהתחדש.
כנראה לא נגזים אם נניח כי רבים ממרכיבי המשקפיים ניסו בעבר או משתמשים בהווה בעדשות מגע, בין אם מבחירה אסטטית ובין אם כי כך נוח להם יותר (בזמן פעילות גופנית, למשל) וכגודל הביקוש, כך גודל ההיצע: כיום קיים מגוון רחב של חומרי גלם, עדשות מגע זמניות לשימוש משך תקופות שונות וכמעט כל ליקוי אופטי יכול להיות מתוקן על ידי סוג מסוים של עדשות מגע.
יחד עם זאת, חשוב לזכור כי עדשות מגע – כראוי למוצר שבא במגע ישיר עם העין, דורשות תשומת לב רבה, והקפדה על שני עקרונות עיקריים – התאמה אישית, מקצועית ומדויקת, והקפדה על כללי שימוש נכון.
רוצים לדעת למה? לשם כך פנינו לאופטומטריסט המוסמך ניצן וייס מאופטיקה 'לי אור וייס' בתל אביב, מרשת מכבי ממבט ראשון, שריכז עבורנו את כל מה שצריך לדעת לפני ש"מכניסים את האצבע לעין".
התאמה אישית
וייס: "אחד המשפטים הכי נכונים בהקשר של עדשות מגע הוא ש'עדשות לא מוכרים אלא מתאימים'. ואכן, כל מערכת יחסים עם עדשות מגע חייבת להתחיל מבדיקה אצל אופטומטריסט מוסמך. בדיקה זו כוללת מרכיבים רבים: החל מקימור הקרנית, איכות הדמעות ולחץ העפעפיים וכלה באורח החיים והבריאות הכללית".
המושג "הרכב דמעות נכון", מסביר וייס, מתייחס להרכב המלחים, השומנים והחלבונים בהן. אם הרכב הדמעות שומני, למשל, עדיף שתרכיבו עדשות רק שעות אחדות ביום ותו לא ; כמו כן, עדשות צריכות להתאים גם למבנה העפעף: כאשר העין פקוחה יותר ניתן להתאים עדשה גדולה, בעוד שאם העפעף סגור במבנהו תידרש עדשה קטנה יחסית, אחרת כל מצמוץ עלול להרים אותה.
"למי שאינו מקצועי בתחום כל עדשות המגע ייראו דומות בצורתן, אולם למעשה הן מגיעות במבנים שונים שאמורים להתאים בדיוק למבנה קרנית העין עליה הן יושבות. במהלך הבדיקה האופטומטריסט ימדוד את מבנה הקרנית שלכם ויתאים עבורכם את מבנה העדשה המתאים לכם ביותר. אם מבנה הקרנית שלכם שטוח – עובדה שלא ניתן לדעת אלא רק אחרי בדיקה מקצועית – תזדקקו לעדשה במבנה שטוח ולהפך.
"בנוסף: בדיקה מקצועית תוכל לקבוע האם אתם נמנים על 15 האחוזים באוכלוסייה שלא יכולים בכלל להרכיב עדשות".
רכות VS קשות
ככלל נהוג לחלק את סוגי עדשות המגע לשתי קבוצות עיקריות: קשות ורכות. ואולם גם בתוך קבוצת הרכות יש תתי קבוצות רבות של עדשות יומיות, דו שבועיות, חודשיות, שנתיות וכן הלאה.
"היום", מסביר וייס, "השימוש בעדשות מגע קשות נדיר יחסית. נכון שמצד אחד הן קלות יותר לתחזוקה ופגיעות פחות, אך מצד שני זמן ההסתגלות אליהן ארוך והן עלולות לצאת מהעין. ואולם יש מצבים בהם הן האפשרות היחידה, בגלל מבנה קרנית מסוים, למשל, או כדי להשיג תיקון ראיה מוצלח יותר.
"העדשות הרכות נבדלות זו מזו בסוגי החומרים מהן הן עשויות – לרוב הידרוג'ל או סיליקון הידרוג'ל, כמו גם בעוביין ובצורתן. אלה עדשות נוחות יותר בדרך כלל וגם יציבות יותר בעין, אך דורשות תחזוקה קפדנית ועמידות פחות לאורך זמן. שימוש בעדשות מגע יומיות חד פעמיות נחשב מומלץ ביותר כיום מפני שהעדשות מוחלפות בכל שימוש ועל כן החומר שמוכנס לעין סטרילי ואיכות העדשה אינה תלויה בטיב הניקוי והטיפול של המשתמש. זהו הסוג שנמליץ עליו בדרך כלל לילדים צעירים".
תחזוקה נכונה
אם עדשות המשקפיים מעט מלוכלכות – תראו מטושטש. אם עדשות המגע שנכנסות לתוך אחד האיברים הרגישים בגוף מלוכלכות – זו כבר סכנה.
"עדשות מגע צריכות לקבל את הטיפול המתאים להן במדויק", מסביר וייס. "עדשות יומיות, למשל, שהן הדקות ביותר, אין להרכיב יותר מיום אחד, אחרת הן עלולות להזדהם או להיקרע. עדשות חודשיות שדורשות ניקיון והשרייה בתמיסות דורשות הקפדה של ממש על כך. עדשה לא נקיה עלולה להיאטם, להעביר פחות חמצן לקרנית ואף עלולה להגרם דלקת או פגיעה חמורה יותר".
שגרת טיפול נכונה
הנחיה חד משמעית #1 באשר לעדשות מגע היא שתמיד לפני המגע עם עדשות המגע יש לשטוף ידיים ולייבש אותן. הידיים שלנו יכולות להיראות לנו נקיות ועדיין להכיל כמות גדולה של חיידקים ומזהמים שלא ייראו לעין ועל כן יש להקפיד על כך בכל שימוש.
הנחיה #2 ברורה לא פחות: אין לישון עם עדשות המגע (להוציא אלה שמיועדות לתקן בעיה זו או אחרת דווקא בזמן השינה, אך לא לאלה הכוונה כאן).
וייס: "איסור זה נובע משתי סיבות: הראשונה – כאשר העין סגורה כמות החמצן בעין יורדת בצורה משמעותית. תוספת של עדשת מגע בתוך העין מהווה חסם נוסף ומורידה עוד יותר את רמת החמצן, מצב שאינו בריא. בנוסף, עדשות מגע חייבות ליחוח וכאשר העיניים סגורות אין מצמוץ, אין סיכוך והעדשה מתייבשת. תפקידן של הדמעות בהקשר זה (לא אלה של הבכי, אלא אלה שנוצרות בכל מצמוץ) הינו לוודא מעין שטיפה ולשמור על העדשה שקופה ונקיה. עדשות רכות שלא מקבלות את הסיכוך הדרוש הופכות פריכות ועלולות אף להישבר בתוך העין".
"הטיפ החשוב ביותר בהקשר זה", הוא ממשיך "הוא שאם נרדמתם בטעות עם עדשות (בזמן טיסה או נסיעה, למשל) אל תסירו אותן מהעיניים מיד עם ההתעוררות. חכו 20 דקות והניחו לעפעוף להשיב לעדשה את הלחות הנחוצה לה, שכן ייתכן שההתייבשות גרמה להן להידבק לקרנית והוצאה שלהן מהעיניים עלולה לתלוש תאים של קרנית".
הנחיה חד משמעית #3 היא לא להיכנס לים או לבריכה עם עדשות מגע. ראשית, מים עלולים להוציא ("לשטוף") את העדשה מהעיניים ; שנית, אם חודרת טיפה של מי בריכה לעין, מתחת לעדשה, היא נשארת שם ועלולה להוביל להתפתחות מהירה של מושבת חיידקים – עניין הרסני לעין. אם אלו מי ים תצטרף לבעיה גם צריבה בלתי נסבלת.
אלרגיות
וייס: "כבר נתקלתי לא פעם באנשים הטוענים כי פיתחו אלרגיות לעדשות מגע, ואולם לרוב מדובר למעשה, באלרגיה שפיתחו לתמיסות בהן יושבות עדשות המגע. אלא שהיום גם החומרים לטיפול בעדשות עדינים יותר, כך שבכל מקרה מדובר בעניין הרבה פחות נפוץ".
לעומת זאת, הוא מסביר, אנשים שסובלים מאלרגיות של חילופי עונות עלולים להרגיש אי נוחות בתקופות אלה, וההמלצה בהקשר זה היא פשוט לעשות הפסקה קלה בשימוש עד יעבור זעם.
צילינדרים ומולטיפוקל
אם בתחילת הדברים הוזכר כי תחום עדשות המגע פוסע קדימה בצעדי ענק, הרי שאחת ההוכחות לכך היא העובדה כי היום ניתן למצוא עדשות מגע שנותנות מענה מלא גם לליקויי צילינדר וגם למרכיבי מולטיפוקל.
וייס: "המשמעות היא שניתן להגיע לדיוק מקסימלי של התאמה לכל אחד ואחת, צריך רק להגיע לאיש מקצוע – קרי אופטומטריסט מוסמך – כי הוא זה שיידע לבדוק ולהתאים. במילים אחרות: אין צורך להתפשר על תיקון ראיה שאינו מדויק, או על שימוש בעדשות מגע למרחק עם תוספת משקפיים לקרוב. יש לעבור בדיקה מתאימה ולהתייעץ עם איש מקצוע באשר לאפשרויות העומדות בפניכם בהתאם לנתוני העין וצורכי תיקון הראיה הנדרשים לכם. אגב, גם עבור אותם אחוזים בודדים שלא יכולים כלל להרכיב עדשות מגע יש צורך שתיערך בדיקה מקצועית שתחסוך גם כסף וגם עוגמת נפש".