איך מקטלגים פגיעות בראייה? איך מחליטים על הטיפול המתאים, וכמובן: איך מטפלים? נתן פייט אופטומטריסט ומומחה בראיה לקויה, ברשת חנויות מכבי ממבט ראשון מסביר.
חוש הראיה הוא אחד החושים המרכזיים אצל האדם, כאשר ברור כי כל פגיעה באחד ממרכיבי מערכת הראיה, גורמת לירידה באיכות החיים. עם העלייה בתוחלת החיים, סובלים יותר ויותר אנשים מתופעות הזקנה, ובראשן הפרעות בראיה.
עפ"י מחקרים שנערכו בעולם המערבי, אחוז האנשים הסובל מליקויי ראיה הולך וגדל: בארה"ב בלבד מדווח על 135 מליון אנשים מעל גיל 45 הסובלים בצורה זו או אחרת ליקויי ראיה. מעל גיל 70 מדובר בכ-25 אחוז מכלל האוכלוסייה. חולה הסובל מליקוי ראיה נאלץ להתמודד עם מצב חדש בו איבר הראיה אינו מתפקד כבעבר. דבר זה גורם לא אחת לתסכול וכעס בשל הקשיים החדשים כמו: אי יכולת בקריאה, צפייה בטלוויזיה, חוסר יכולת להתמצא במרחב ולעיתים גם שינוי מקום עבודה.
ברור, שאדם הסובל מראיה לקויה עלול גם להפוך לנטל על משפחתו ועל סביבתו הקרובה בכך שהוא מאבד את היכולת שלו להיות עצמאי ומעמדו החברתי בתוך מעגל המשפחה משתנה.
ירידה באיכות הראיה נובעת משינויים פיזיולוגיים טבעיים בעין המזדקנת, או כתוצאה ממחלות (שינויים פתולוגיים). השינויים הפיזיולוגיים מתייחסים לירידה ביכולת מיקוד וגמישות של העין למרחקים שונים; התעכרות העדשה התוך-עינית וירידה בצלילות העדשה (קטרקט), דבר הגורם לערפול ראיה וסנוור בלילה; ירידה בחדות הראייה ובראיית צבעים, התכווצות של אישון העין, הגורמת לירידה דרסטית של כמות האור החודרת לתוך העין ובשל כך מתקבלת תמונה מטושטשת על רשתית העין; התנתקות זגוגית העין עקב התכווצות פיזיולוגית, עד כדי היפרדות הרשתית.
במקביל לשינויים הפיזיולוגיים בעין המזדקנת עלולים להופיע שינויים פתולוגים הנובעים ממחלות עיניים, הכוללים: גלאוקומה (ברקית), מחלה הנגרמת מעליית הלחץ התוך-עיני וגורמת לפגיעה בלתי הפיכה בסיבי עצב הראיה; ניוון מרכז הראיה – מחלה הפוגעת בחלק המרכזי של הרשתית, האחראי על חדות הראיה והקונטרסט; סוכרת בעין, המאופיינת על-פי רוב בצמיחה של כלי דם חולים ברשתית, הנוטים להישבר ולדמם לתוך זגוגית העין – דבר המביא לירידה בראיה
הטיפול בראיה לקויה
במקרים של ראיה לקויה, חשוב לתת טיפול רפואי ותרופתי, אולם אלה לא תמיד משפרים את יכולת הראיה, לפחות לא באופן מיידי. לכן, יחד עם הטיפול הרפואי יש לעזור לחולים אלה באמצעות שיפור יכולות תפקוד הראיה שלהם. דבר זה נעשה באמצעות התאמת אביזרים מיוחדים לראיה לקויה. אולם ראשית, יש לערוך בדיקה ולאבחן את הבעיה. בדיקה ללקות ראיה הינה שונה מבדיקת חדות ראיה רגילה: היא מקיפה יותר והיא כוללת מספר בדיקות – לא רק לבדיקת חדות הראיה אלא בעיקר לבדיקת איכות הראיה (רגישות לקונטרסט).
בדיקות אלו מאפשרות למומחים לראיה לקויה להתאים את הפתרון הטוב ביותר לחולה, באמצעות אביזרים מיוחדים. התאמת האביזרים נעשית בהתאם לפגיעה במערכת הראיה ועל-פי צרכיו של כל חולה וחולה.
נהוג לחלק את החולים הסובלים מראיה לקויה, ל-2 סוגים עיקריים:
כאלה הסובלים מירידה בחדות הראיה ללא פגיעה בשדה הראיה, וכאלה הסובלים מירידה בחדות הראיה עקב פגיעה בשדה הראיה.
סוג הפגיעה הראשון, שאינו כרוך בפגיעה בשדה הראיה, אופייני לחולים הסובלים מקטרקט וממחלות קרנית למיניהן. חולים אלה מתלוננים על ירידה בחדות הראיה, סינוור והילות בלילה. הפתרונות האופטיים המוצעים לחולים אלה כוללים התאמת עדשות מגע ופילטרים למיניהם (להורדת סנוור), סוג הפגיעה הכולל ירידה בחדות הראיה עקב פגיעה בשדה הראיה המרכזי, הוא אופייני לחולים הסובלים מניוון מרכז הראיה ולחולי סוכרת. חולים אלה מתלוננים על קשיים בקריאה ועל קושי בזיהוי עצמים ממרחק ובזיהוי אנשים. קשיים אלה נובעים מפגיעה במרכז הראיה, דהיינו פגיעה בתאי הרשתית האחראים על הרזולוציה.
הפתרונות המוצעים לחולים אלה כוללים:
התאמת משקפיים טלסקופים, אשר מורכבת בהם עדשה המכילה מספר עדשות היוצרות אפקט הגדלה למרחק ואשר ניתן בעזרתן לשפר את יכולת הצפייה בטלוויזיה, העבודה על המחשב והקריאה; מגדלות ניידות למיניהן, המאפשרות קריאה ועוד. סוג נוסף של ירידה בחדות הראיה, נוצר עקב פגיעה בשדה הראיה ההיקפי והוא אופייני לחולים הסובלים מגלאוקומה, מרטיניטיס פיגמנטוזה או לחולים שעברו אירוע מוחי חולים אלה מתלוננים בדרך-כלל על קושי בניידות עקב צמצום שדה הראיה. הפתרונות עבורם כוללים התאמת משקפים פריזמטיות המרחיבים את שדה הראיה ההיקפי ומקלים על ההתמצאות במרחב.
לאחר התאמת האביזר הרצוי (טלסקופ, מיקרוסקופ, מגדלת, טלוויזיה במעגל סגור וכדומה), מתחיל התהליך השיקומי, במהלכו לומד החולה להשתמש במכשיר החדש ולנצלו על-מנת לשפר את יכולות ההתמצאות והעצמאות שלו.
כיום פועלות בארץ מספר מרפאות המספקות שירות מקצועי בתחום, המטרה היא לספק שירותי אבחון, המבוצעים ע"י רופא מומחה ואופטומטריסט המתמחה בראיה לקויה והכוללים התאמת אביזרים, וזאת בצד עידודו של החולה והבאתו להבנה כי ישנה דרך לעזור לו, לשפר את מצבו ולהגדיל את יכולת השימוש שלו בעיניו, למרות המוגבלות.
