בעיות ראייה

המילון המלא לבעיות ראייה

מאת ד"ר יאיר מורד, יו"ר האיגוד לרפואת עיניים לילדים בישראל, רפי רייזר ונתן פייט,
אופטומטריסטים מומחים, מרשת מכבי ממבט ראשון.

בכדי להבין את המושגים בבעיות ראייה, ננסה להבין איך פועלת המערכת האופטית של העין. העין למעשה מזכירה מאוד מצלמה.
במצלמה האור חודר פנימה דרך העדשה, עובר דרך הצמצם שמפקח על כמות האור החודרת פנימה, ומתמקד בסרט הצילום.
בדיוק אותו דבר קורה בעין. האור חודר אל העין דרך הקרנית השקופה, ונכנס פנימה דרך האישון, שהוא חור עגול שיכול להתרחב ולהתכווץ בכדי לשלוט בכמות האור החודרת לעין. לאחר מכן התמונה ממוקדת על ידי העדשה של העין, בכדי לצור תמונה ברורה על הרשתית, שהיא המקבילה לסרט הצילום בעדשה. התמונה החדה נוצרת על ידי אזור קטן ברשתית שגודלו כראש סיכה, שנקרא מקולה. שם מתרכזות קרני האור. אבל זה לא כל הסיפור. בכדי שתהיה ראייה טובה צריכות שתי העיניים להיות מתואמות ולעבוד בצוות. זה קורה באמצעות שישה שרירים המניעים את העיניים. שרירים אלה עובדים בתאום מופלא – כאשר אחד מתכווץ, מקבילו מתרפה ולהיפך. כך נעות העיניים יחדיו מנקודה לנקודה ואנו רואים תמונה ברורה.

מדוע קיבלנו שתי עיניים?

לכאורה, מספיקה עין אחת בלבד בכדי לראות ברור. אבל אם נעצום עין אחת נבחין בתופעה משונה – העולם הופך שטוח וקשה לנו להבחין במרחקים בין עצמים. הסיבה לכך היא פשוטה. רק אם משתמשים בשתי העיניים נוצרת ראיית עומק או ראייה תלת מימדית.
השגת תמונה תלת מיימדית מדויקת היא  הדרגה הגבוהה ביותר של עבודת הצוות של שתי העיניים!

מהו קוצר ראייה?

קוצר ראייה הינו הפרעת התשבורת הנפוצה ביותר בעולם. לפי הערכות שונות, 30-40 אחוז מאזרחי ישראל סובלים מקוצר ראייה. בסינגפור המצב קשה אף יותר – 80 אחוז מהאוכלוסייה נאלצים להרכיב משקפיים עקב קוצר ראייה. אדם קצר רואי רואה ברור מקרוב אבל לא מסוגל לראות היטב עצמים רחוקים. הסיבה לכך היא בדר"כ גודלה של העין. כאשר העין גדולה מדי, קרני האור המתרכזות על ידי העדשה לא יצרו תמונה ברורה על הרשתית אלא בתוך העין, לפני הרשתית. הרשתית תראה תמונה מטושטשת בלבד. כאשר העצם אותו אנו רואים מתקרב אלינו, תנוע התמונה שלו גם היא אחורה – עד שתגיע למצב בו היא נמצאת על הרשתית ואז העצם נראה בבירור. לכן אדם קצר רואי יראה ברור רק עצמים קרובים אליו. אם מדובר בקוצר ראייה קל, למשל –1.0, נראה בבירור עצמים הנמצאים במרחק מטר אחד או פחות מאיתנו. בקוצר ראייה קשה, למשל –10.0 נראה רק עצמים הנמצאים 10 ס"מ מהעין בצורה ברורה. כל השאר יראה מטושטש. כאשר שמים עדשה שלילית (מינוס) לפני העין, העדשה גורמת לתמונה לנוע אחורה עד שהיא נופלת על הרשתית ואז ניתן לראות בבירור.

מתי נחשוד כי קיים קוצר ראייה?

• כאשר האדם מתקרב מאוד אל הטלוויזיה
• כאשר האדם מכווץ את העפעפיים ויוצר מעין "חריץ ראיה" בצפיה ממרחק.
• כאשר האדם מקרב מאוד את עיניו לדף בזמן עבודה או קריאה
• וכמובן… כאשר יש תלונה על קושי לראות עצמים רחוקים.

מהו רוחק ראייה?

רוחק ראייה שכיח העיקר אצל ילדים. הסיבה לרוחק ראייה הינה הפוכה מזו של קוצר ראייה. כאן העין פשוט קטנה מדי. העדשה שמרכזת את קרני האור לא מצליחה לרכז את התמונה על הרשתית ובמקום זאת נוצרת תמונה מאחורי הרשתית, מחוץ לגלגל העין. אנשים עם רוחק ראייה קל מצליחים לראות טוב למרות ההפרעה הזאת. הם עושים זאת על ידי כיווץ השריר הפנימי של העין, הגורם לעדשה לרכז את קרני האור חזק יותר, עד שבסופו של דבר היא מצליחה לרכז תמונה ברורה על הרשתית. ואולם אז יכולת להתעורר שלוש בעיות:

• ברוחק ראייה משמעותי, קשה לשריר הפנימי להיות מכווץ כל הזמן, ועם הזמן מופיעים כאבי ראש, וטשטוש ראייה.
• כאשר אדם נורמלי מסתכל על מטרה קרובה, על שריר העין להתכווץ בכדי ל"עשות פוקוס" על המטרה הזו.
  אם השריר כבר מכווץ מראש, לא ניתן או קשה לכווץ אותו יותר ואז יופיע טשטוש ראייה לקרוב.
  מכאן השם "רוחק ראייה" המרמז על כך שקל יותר לראות מרחוק מאשר מקרוב.
• הכיווץ המתמיד של השריר הפנימי של העין יכול לגרום להופעה של פזילה (הטיית אחת העיניים פנימה לכיוון האף).

הטיפול ברוחק ראייה הוא על ידי עדשה חיובית (פלוס) המרכזת את קרני האור אל הרשתית. חשוב שנדע – רוחק ראייה קל, עד +4.0 הינו נורמלי אצל ילדים קטנים ואיננו מחייב טיפול. הסיבה היא שהעדשה אצל ילדים מאוד גמישה, ובקלות רבה הם מתגברים על רוחק הראייה הזה. אנו רושמים משקפיים בדר"כ רק כאשר יש רוחק ראייה גדול יותר. 

מתי נחשוד ברוחק ראייה:

• כאשר האדם מתחמק מקריאה או כתיבה
• כאשר האדם מתלונן על כאבי ראש, המתגברים בזמן קריאה
• כאשר מופיעה פזילה של העין פנימה.

חשוב לזכור – ברוב המקרים לא יתלונן האדם הסובל מרוחק ראייה  על קושי בראייה. רק בדיקה בעזרת טיפות עיניים להרחבת האישונים תחשוף את רוחק הראייה.

מהו צילינדר?
באופן אידאלי, היה רצוי שהעדשה והקרנית של העין, המרכזות את קרני האור, יהיו כדוריות באופן מושלם. ואולם אצל רוב בני האדם, הקרנית והעדשה אינן כדור מושלם אלה פחוסות מעט בציר מסוים (בדומה לצורה של ביצה). כאשר מדובר בעיוות קל בלבד – אין הדבר משפיע על הראייה. ואולם כאשר יש עיוות משמעותי, או צילינדר, נוצרת תמונה מעוותת על הרשתית. את זה ניתן לתקן על ידי עדשה שתהיה מעוותת גם היא – אבל בכיוון ההפוך. כך מתבטל העיוות ונוצרת תמונה ברורה על הרשתית.

מתי נחשוד בקיום צילינדר:

• כאשר מתקרבים מאוד אל הטלוויזיה
• כאשר מקרבים מאוד את עיניו לדף בזמן עבודה או קריאה
• כאשר מתקשים לזהות עצמים קרובים ורחוקים גם יחד.

מהו קרטונוס?

קרטוקונוס הינה מחלה  הדרגתית ואיטית, לא דלקתית, הגורמת לעיוות והידקקות (הפחתה בעובי הקרנית). הקרנית רוכשת צורה של קונוס=חרוט ומכאן שמה. בד"כ המחלה מופיעה בשנות העשרה ולעתים רבות מתייצבת בסביבות גיל השלושים. המחלה הינה דו עינית ולעיתים רבות מצב  עין אחת חמור מהשנייה. הסימנים הראשוניים הינם: ירידה בחדות הראייה ,ראייה מעוותת ,שינויים תכופים במספר המשקפיים וגדילה ושינויים תכופים בצילינדר(אסטיגמטיזם).

המחלה פוגעת משמעותית בראייה  במקרים קלים ניתן לתקן הראייה ע"י משקפיים ובהמשך תיקון המשקפיים אינו מצליח לשפר הראייה באופן מיטבי. האבחנה נעשית על ידי מיפוי מדויק של הקרנית והופעת סימנים קליניים בעין אשר מאובחנים על ידי בדיקת אופטומטריסט ו/או רופא עיניים. הטיפול הינו התאמת עדשות מגע מיוחדות אשר "מכסות" על העיוות בקרנית ובכך עוזרות לשיפור משמעותי בראייה. מתחת לעשרים  אחוז מהסובלים מהמחלה יזדקקו בסופו של התהליך להשתלת קרנית. ניתוח בו אחוז ההצלחה הינו מעל 80 אחוז. המחלה עדיין אינה מובנת לחלוטין אך הגורם התורשתי  הינו משמעותי וכמו גם נטיה  לאלרגיות. ישנם גם טיפולים הכוללים השתלת טבעות בקרנית העין לייצוב הראייה. כמו כן ישנו טיפול חדשני עדיין מוגדר כטיפול מחקרי הנקרא CROSS LINKING  בו נעשה הליך הגורם להקשחת הקרנית, התורם לכאורה לעצירה או עיכוב בהחמרת המחלה.

מהו AMD (ניוון מרכז הראיה ברשתית הקשור לגיל)? 

המקולה הינה האיזור במרכז הרשתית האחראי על ראייה מרכזית. הראייה המדויקת בקריאה, בנהיגה, בזיהוי פנים, ובכל מטרה מדוייקת אחרת, מתבצעת במקולה, שמרכזה הוא הפוביאה – "הכתם הצהוב". קיימות שתי צורות של ניוון הרשתית בגיל המתקדם: הצורה שאינה ווסקולרית, שהינה הקלה יותר ונהוג לכנותה: "המחלה היבשה". בצורה זו, נראים משקעים צהובים במרכז הראיה הנקראים: דרוזן, והיא מתאפיינת בדרך כלל בירידה קלה עד בינונית בראיה. הצורה הניאווסקולרית, שהינה הקשה יותר ונהוג לכנותה "המחלה הרטובה". בצורה זו יש צמיחה של כלי דם חדשים חולים מתחת למרכז הראיה, הדולפים ומדממים לתוך מרכז הראיה וגורמים לירידה קשה מאד בראיה המרכזית. יש לציין כי לעיתים נגרם נזק משמעותי לראייה גם בצורה ה"יבשה" של המחלה, אך בשכיחות נמוכה יותר. למרות שהמחלה אינה גורמת לעיוורון מוחלט, היא גורמת להגבלה בתפקוד היומיומי הכולל: קריאה, צפייה בטלוויזיה, זיהוי פנים, התמצאות ברחוב ובמקומות בלתי מוכרים, וכד'. גילוי מוקדם של המחלה הינו קריטי ובאפשרותו למנוע את הירידה החדה בכושר הראייה. האבחון מתבסס על בדיקת רופא עיניים בעזרת עדשות מיוחדות, בדיקת קרקעית העין באמצעות אופתלמוסקופ ובדיקה במכשיר ייחודי ה-PHP, שפותח על ידי חברה ישראלית, הוא עשוי לזהות את המחלה כבר בשלביה המוקדמים.
שכיחות המחלה עולה ככל שהגיל מתקדם. ההערכה היא כי בשנת  2020 ילקו במחלה שמונה מיליון מבוגרים בני 65 ומעלה בארה"ב. שכיחות המחלה בארץ דומה. גורם הסיכון העיקרי הינו גיל, אך גם לסיפור המשפחתי עלולה להיות השפעה.